מאיר שמעון עמר נולד ב־2004 בצרפת להוריו אביגיל וגבריאל, והיה אח ליוסף ולטליה. בגיל 3 וחצי עלה לישראל עם משפחתו. מאיר גדל בבית חם, מוקף אהבה, לצד אח בכור הגדול ממנו בשבע שנים, ואחות גדולה ממנו ב־11 חודשים. מאז ומתמיד היה החיבור בינו ובין אחיו ואחותו חזק, עמוק ואוהב, והוא עצמו היה הלב הפועם של הבית. מאיר עבר מסלול חיים מיוחד, מסע של חיפוש מתמיד אחר אמת, שייכות ורוח. את לימודיו החל בבית הספר ”נועם בנים“, המשיך לתקופה ב"קריית נוער", ולאחר מכן בפנימיית "מגדל אור" של הרב גרוסמן, שם שהה שנה וחצי. בהמשך עבר לכפר הנוער ”בן יקיר“, ושם למד והתפתח במשך שנתיים. בסופו של דבר בחר ללמוד בבית הספר החילוני "ליידי דייוויס", ושם סיים את לימודיו בהצלחה עם תעודת בגרות מלאה. בכל מקום שבו היה, הותיר רושם עמוק. לא היה בו רעש, לא הייתה בו דרמה - הייתה בו אמת. אהבתו לתורה ליוותה אותו תמיד. גם בתוך מערכת חילונית הוא בחר להתחזק, להעמיק ולשמור על זהותו בגאון. הוא האמין שאדם אינו נמדד לפי מראהו החיצוני, אלא לפי עומק ליבו ועבודת נפשו. הוא רצה לעבוד את ה‘ מבפנים, מתוך קשר אישי, עמוק ואמיתי. גם כחייל ליבו המשיך לפעום במחוזות של רוח: כשהיה חוזר הביתה היה פוקד את המקווה, מבקר בקברי צדיקים ומחפש כל הזדמנות להתחזק.